אז הרבה זמן יצא שלא כתבתי כאן…
אתם יודעים איך זה, מתחילים להעביר הרצאות, ליצור מוצרים, להכניס כסף, להתמודד עם בירוקרטיה וטבלאות אקסל:

אה… אתם לא יודעים איך זה?
אז בשביל מה אני פה?
טוב, האמת הכנתי לכם פה את התמונה הזאת כדי להראות לכם את הטירוף. היא מבולגנת ועשתה לכם כאב ראש?
welcome to the club
האמת? לפעמים אנחנו פשוט לא מודעים להישגים שלנו. פתאום נסחפתי לסחרור שתומן בחובו ערמות של עשייה. זוכרים מה היה הפוסט האחרון שפרסמתי כאן? על ביקורת ואיך אני מתמודדת איתה… מישהו יודע איפה היא? איפה גברת ביקו?
האמת היא שהוצאתי אותה לחופשי- ממש כאן. שחור על גבי לבן, צעקתי לה שתלך כבר! היא לא באמת הלכה…
מה כן קרה? החלטתי לתת לה פחות חשיבות, פחות משקל… בתכלס? הבנתי שהיא סתם גברת אחת. היא לא אלוהים, היא לא האמת ואני מחליטה כמה כוח לתת לה.
נו מה עם המראות? אמרת שתספרי…
יוצא שאני מראיינת פה את עצמי וזה מצחיק לי מאוד!

אז ככה, זוכרים את ראיונות באמצע? את הריאיון הראשון עם נוי? אז נוי פתחה לי שביל חדש בחיים. ממש שביל. מעבר להיותה המטפלת שלי (עושה לי שיאצו ומרפאת לי את הגוף והנפש) היא גם הפכה לחברה טובה. כזאת חברה שמאמינה בי ורוצה בטובתי האמיתית והעמוקה. כזאת שלא מפחדת להגיד לי שהיא חושבת שאני צריכה לקפוץ מהצוק.
מה? איזה צוק?
נוי האהובה (במהלך נסיעה אפטר טיפול, לאכול חומוס) אמרה לי "עמיתוש מה קורה איתך מתי את מתחילה לעשות כסף מכל הדברים שאת מתעסקת בהם?"
וואלה קפאתי.
ואז- התפתלתי… אממממ…. שמעי יש את ראיונות באמצע ואני מתכננת להביא עורכ/ת וצלמ/ת ולהתחיל לשווק את זה כמוצר שיווקי לעסקים… אמרתי לה.
"אז שם לא הולך להיות הכסף הגדול שלך אני מבינה, כי את הולכת לשלם לאנשי מקצוע, לא?" נוי שאלה בלי פילטרים…
וואלה, לא ידעתי מה לענות לה.. אני, כסף גדול, לא יודעת… אף פעם לא ניסחתי את שני המושגים האלה במשפט אחד.
אז אחרי עוד כמה גמגומים שאלתי אותה- מה את מציעה? והתשובה שלה ממש ממש הפתיעה אותי…
"אני חושבת שאת יכולה להתחיל לעשות הרצאות!" היא אמרה בלי למצמץ… והוציאה אותי למסע מטורף שאת חלקו אני אפרט בהמשך. לאיזה הרצאות נוי התכוונה? קחו רמז:

אז כבר כמעט שנה שאני מתעסקת המון באינסטגרם ב"בודיפוזיטיב", שזו תנועה שהתחילה באינסטגרם ודוגלת בחשיפת האמת בתוך מעוז השקר והפילטרים. תנועה שמוציאה לחופשי המוני א.נשים אל עבר אהבה עצמית גדולה ונוכחת יותר.
אני חוזרת לשיחה שלי עם נוי ומזכירה שהיא הציעה לי להתחיל לעשות הרצאות בנושא!
מה? מי אני בכלל?
שאלה שקפצה לי לראש וגם אפילו ביטאתי אותה בקול רם באוזני נוי. "מה? אבל…. אני לא מומחית, אני לא דוקטור למשהו, אני רק אני… מה אני אמכור את המילים שלי? את מה שיש בתוכי? פשוט ככה?
אימלה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!"
נוי אמרה לי: "כן עמית! את משנה לאנשים את החיים כבר עכשיו, תתחילי לעשות את זה בגדול!"
תגידו לי אתם- יש דברים כמו נוי? וואלה לא.
טוב- בתכלס זה ארוך רצח והבטחתי לכם איך הגעתי למראות. המסע שלי סביב ההרצאה היה הדבר הכי קשה שעשיתי עד כה בחיים וזה קרה תוך חודשים מהשיחה עם נוי. זה כלל התמודדות חסרת פשרות עם האמנות שלי על כסף, על ערך עצמי, על משפחה, על חברים, באמת היה שם סלט של כל החיים. על כל הטעויות והתובנות בפעם הבאה.
נו כבר פואנטה!
כן, כן אני מגיעה לשם לאט מה לעשות? טוב אז ככה, אני כבר בניתי את ההרצאה (fast forward קליל לעתיד) ועשיתי לי יוגה בכיף במרפסת בשבת. בסוף היוגה עשיתי מדיטציה כזאת הרפיה, שוואסנה, תקראו לה שלומי אם אתם רוצים, השם לא משנה…
ואז עלתה בי המחשבה "בא לי להוציא את האנשים מההרצאה שלי עם משהו ביד. משהו פיזי שיתמוך אותם במסע הלא פשוט הזה של אהבה עצמית".
למה חשבתי את זה?
כי אני יודעת (אתם עוד לא) שבמהלך ההרצאה שלי, מה שאני עושה, זה לנפץ בעדינות מוסכמות, אמונות וידע (גרוע) על איך אנחנו צריכים להיראות, להיות ולעשות. זה קשה. זה קשה לשחרר אמונה שאני חייבת להיות במשקל מסוים, כדי להיות "שווה". זה קשה כי כל החיים לימדו אותי (גם דרך מסרים סמויים) שזה אמור להיות ככה ולא אחרת.
מה עושים אחרי שמנפצים לכם את כל מה שהתבססתם עליו במשך שנים?
פה בדיוק הייתה לי בעיה. מה אני יכולה לתת? משהו פיזי שיתמוך א.נשים יקרים שיוצאים מההרצאה שלי ויעזור? משהו שיזכיר להם את כל מה שלמדו בהרצאה? משהו שיהווה רשת בטחון, שלא תאפשר להם להתרסק, ולחזור למקומות של שנאה עצמית, הלקאה עצמית ומרמור…
מה זה יכול להיות???
ברגע אחד זה הגיע אלי. אחד הרגעים המאתגרים בחיים של כולנו (אני מדברת על הרגע הזה הרבה בהרצאה שלי) זה הרגע הזה מול המראה. רגע בו אין פילטרים, אין פוטושופ, אין איפור (נגיד אחרי מקלחת), אין בגדים, אין כיסוי, אין הסתרה יש רק הרבה אמת.
ומה אנחנו עושים עם כל האמת הזאת? בדרך כלל בורחים (אם זה טו מאצ' להתמודד), לפעמים אנחנו ישר בוחנים את החלקים שאנחנו לא אוהבים. מה שקורה לי הוא, שאני מסתכלת על כל חלק בנפרד, ומתאכזבת עד עומקי נשמתי. עולות לי תמונות של נשים יפות עד כאב, עם רגליים ארוכות, רזות, שיער שופע, עייני חתול, עור חלק, הכל "לפי הספר" ויש אותי.

הפער… הפער לא ניתן לגישור.
בום.
הכל התחבר.
מראה שהיא באמצע. מראת באמצע. מראה עם מסרים מחזקים מההרצאה! מראה שתתמוך אותנו ברגע הכי מורכב ומאתגר ביום!
ישר קפצתי ממזרון היוגה ורצתי להקליט הודעה קולית ל…. נוי!
במשך שבועות ארוכים התלהבתי בטירוף וסיפרתי לכל מי שהתברך בדופק- יש לי רעיון גאוני!!!!!!!!!!!!!!
אף אחד לא הבין מה אני רוצה.
סתם, זה נכון חלקית. רוב האנשים המדהימים סבבי התלהבו רצח. אבל הם לא ראו את מה שאני ראיתי. אני ראיתי הרבה מעבר. אני כבר ראיתי איך את כל מגזיני האופנה וכתבות השער מחליפים אנשים, בשר ודם, טבעיים, יפים, נינוחים, עם מבט אוהב, שאוהב באמת, את מה שהוא רואה במראה.
אז בחרתי לעצב את המראה לנשים כמו מגזין- מגזין באמצע. העיצוב הזה מכניס לתת מודע שלנו שכבר הגענו. אנחנו לא צריכים לחכות שמישהו במשרדי "לאישה" או "ידיעות" יכתיר אותנו כ"אידאל היופי החדש"- אנחנו יכולים לעשות את זה בעצמנו.
כלומר המראה עושה את זה בשבילנו, בלי מאמץ!
אני יודעת שאולי מעניין אתכם הפן העסקי- איך ייצרתי את המראה בפועל? מה עשיתי? למי פניתי? אם צדקתי אתם מוזמנים לפנות כאן במייל או דרך האינסטגרם שלי, פשוט לשלוח הודעה. אם אני אראה שיש ביקוש אספר לכם צעד אחר צעד איך עשיתי את זה.
הכי חשוב לי להגיד (מאמצע הדרך) עופו על הרעיונות שלכם! עופו עם הרעיונות שלכם! אל תפחדו, מקסימום זה יצליח, מקסימום תשנו לאנשים את החיים.
לסיום קבלו את הילדות המעלפות שרכשו את המראות שלי (כמובן שיצרתי מראה בגרסה לילדות, לילדה שבי, לילדה שהייתי, לאחותי ואולי גם בשביל הילדות שאתם מכירים?), תראו את המבט בעיניים שלהן ותגידו לי
זה היה שווה את זה?
רוצים גם מראת באמצע משלכם? מראה שתהיה שם אתכם ברגעים המורכבים של חיי היום יום, במסע המפרך לאהבה עצמית? כנסו לכאן להזמנת המראה החדשה שלכם.