אוקיי בתור מומחית מטעם עצמי ל"לקפוץ למים" אני חייבת לשתף שאין תחושה טובה יותר מלהוציא את הראש מהמים (אחרי שנתת צרחה כי המים תמיד קפואים), להוציא את הראש עם חיוך מרוח על הפנים, מוצף באדרנלין ולהבין שעשית את זה! הצעד הראשון קרה! יואווו זה לא יאומן!
האמת שזה קצת ממכר…
אני חייבת להיות כנה. אולי זו אחת הסיבות שאני מתחילה כל פעם עם הקפיצה הזו למים, עם חלום אחר או פנטזיה אחרת. אני מדברת על תחושה עילאית ומדהימה וכמעט תמיד היא מתנקזת לתוך רגע אחד שפעם הוא היה רעיון בתוך הראש שלי- ועכשיו הוא מציאות.
הרגע שבו אני עומדת על במה ועושה סטנד אפ- פעם הוא היה דמיון פרוע ולא הרבה זמן אחריי- הפך למציאות.
אני באמת טובה בזה- לדמיין ויז'ן ולגרום לו להתממש.
עכשיו איך לוקחים את הקפיצה למים וממשיכים אותה? איך לא קופאים מהמים אחרי כמה זמן? איך לא מתעייפים? איך לא מתייאשים וחוזרים חזרה למזח? איך לוקחים את הצעד המדהים הזה של לקפוץ למים והופכים אותו לקריירה? להכנסה? ליציבות?
בזה אני כבר הרבה פחות טובה…
אני אשתף אתכם שפעם צחקתי על אנשים כמוני, או אולי על אדם אחד ספציפי בשם יובל אברמוביץ'. למי שבטעות לא מכיר, יובל הוא המון דברים, אחד מהם הוא סופר של רב מכר בשם "הרשימה".
אז נתחיל בהמלצה חמה על הספר ונמשיך לאיך הוא התגלגל אלי.
כשהשתחררתי מהצבא, אחת החיילות שלי (הייתי קצינת ת"ש שזה סיפור לפעם אחרת) הביאה לי את הספר כמתנת שחרור.
קראתי את התקציר מאחורה והופ- כבר ממש לא התחברתי.
מה נסגר עם הבן אדם? הוא רוצה להיות גם שחקן, גם עיתונאי, גם מראיין, גם איש עסקים, גם סופר, גם מפורסם, גם וגם וגם וגם!
וואי הייתה לי כזאת התנגדות לדרך של יובל, כזה אנטגוניזם וזלזול בעצם העובדה הפשוטה שהוא עשה הפוך מכל מה שלימדו אותנו מגיל אפס- הוא בחר שלא לבחור.
הוא בחר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה וזה פשוט הרגיז אותי!
מה זה? אתה רוצה להיות שחקן- לך תלמד את זה בצורה מקצועית ותשקיע את כל כולך בזה- לעשות תפקיד אחד או שניים בטלוויזיה זה מגוחך.
אני קוראת את זה ואני נזכרת בעמית המשוחררת הטריה מצה"ל שאין לה שמץ, שבעוד כמה שנים היא עוד תחזור לספר הזה ותגלה בו כל כך הרבה תשובות לכל כך הרבה שאלות.
ומה שאני מנסה להגיד זה שאני אומרת לכם- בניגוד מוחלט לכל מה שלימדו אותנו בבית הספר- אנחנו כן יכולים להיות הכל!
אנחנו חיים בעולם שונה ממה שההורים שלנו הכירו- אנחנו כן יכולים גם וגם, ואולי אני אחדד את זה- אנחנו יכולים רק גם וגם.
מקצוע אחד ויחיד לכל החיים זו היסטוריה רחוקה והיא כבר מזמן נחלת העבר.
אז נכון, מצד אחד מי אני שאדבר? עוד לא הספקתי להאריך, להתמיד ולהמשיך בשום דבר. אבל מצד שני מי אמר שזה לא בדיוק מה שצריך לקרות לי?
אולי הדרך שלי שהיא להתחיל ללכת במלא שבילים ולחזור אחורה ולהתחיל שוב ושוב ושוב?
אולי זו הדרך שלי לדייק את הקריירה שלי ואת החיים שלי בדיוק מושלם של לייזר לכיוון חדש שהוא מתיישב עלי ומתאים לי בצורה מדוייקת?
אני לא יודעת… אבל אני נורא רוצה לתת לכם כוח ומוטיבציה לקפוץ למים שלכם! מה עולה לכם בראש כשאתם שומעים "לקפוץ למים"? אולי זה בדיוק מה שאתם צריכים לעשות עכשיו?
לפעמים להתנסות במשהו אחד יכול מאוד לעזור לנו במשהו אחר. כתבו על זה ספר שלם שגם הפך לסרט שזכה בכל אוסקר אפשרי: נער החידות ממומביי, נשמע לכם מוכר?
אז זהו שהחיים שלי מזכירים את הסרט הזה כל כך, שזה מטורף!
תקפצו למים, אולי תגלו שהם לא כל כך קרים כמו שחשבתם ואולי זה לגמרי ירענן אתכם וכשתחזרו הבייתה ייפול לכם איזה אסימון או שניים…
