מָפְתח לבריאות נפשית ופיזית שכדאי להכיר

כחלק מלימודי דימוי גוף חיובי בהיבטים חברתיים באוניברסיטת תל אביב (שמעבירה מעין קרת המדהימה) למדנו על תחושת קוהרנטיות.

אז אנטונובסקי (פרופסור לסוציולוגיה) כבר ב1979 דיבר על התחושה הזו והספרות המחקרית הוכיחה כי ככל שתחושת הקוהרנטיות גבוהה יותר, כל הבריאות הנפשית והפיזית שלנו טובה יותר. שזה ענק. ממש.

קוהרטניות לפי מיליון אבניאון היא: קוהֵרֶנטי -בָּרוּר , הֶגיוני , לָכיד , עָקיב.

אנחנו כמובן למדנו בהרחבה, את הקשר ההדוק של תחושה זו לדימוי גוף חיובי.

והנה עוד הוכחה שדימוי גוף והעיסוק בו הוא אשכרה מָפְתח לרווחה, חופש והנה גם בריאות נפשית ופיזית.

נחזור לקוהרנטיות, חלק אחד שלה (כוללת 3 מרכיבים) הוא ״מובנות״.

ה״מובנות״ בעצם מודדת עד כמה אני מבינ.ה את החוויות שאני חווה והמצבים שאני רואה סביבי.

כלומר, ככל שאני מרגיש.ה שאני מבינ.ה יותר טוב את החוויות שאני עובר.ת ואת המצבים שאני רואה סביבי- ככה אני צפוי.ה להתנהל טוב יותר במצבי משבר וכתוצאה מכך להיות בריא.ה יותר. פיזית ונפשית.

אגב התנהלות במצבי משבר מבחינתי = באמצע. כי באמצע הדרך יש משברים, קשיים, מורכבויות וכו’.

כל הידע המתוק הזה, הוביל אותי למסקנה שהגיע הזמן לתת את החלק שלי לעולם בנושא. הגיע הזמן שלי לתת הסבר שהלוואי והיה לי בתור נערה מתבגרת.

אם היו לי המילים, השפה והידע הזה, הייתי מבינה יותר מה אני עוברת, וכתוצאה מכך (כפי שאנטונובסקי טען) הייתי יכולה להיות בריאה יותר, נפשית ופיזית. במשך שנים. על גבי.

אז מה הוא הידע הנכסף?

את הידע ניתן לסכם במילה אחת: פלואידיות.

עוד מילה שלקוחה מלועזית. בעברית זה לא עובד לי טוב (נזילות? לא יודעת זה מזכיר לי קצת את המילה נזלת..).

פלואידיות זו בעצם כותרת להגדרה של משיכה מינית שאינה ניתנת להגדרה.

סיבכתי אתכםן?

וואלה?.. מגניב. כי זה אכן מורכב. לקח לי 10 שנים להבין את זה בעצמי. כי לא היו לי המילים שאתםן קוראיםות כאן.

לא היתה לי דרך להסביר (לעצמי ולסביבה) את מה שאני מרגישה וחווה בתוכי. אלו היו שנים ארוכות של תסכול וגם של הרבה בושה. כי אם אין מילה למה שאני חווה בתוכי אז מה זה אומר? האם אני חייזר?!

אבל לקח לי שנייה וחצי להבין ״היי זאת אני!” מהרגע ששמעתי אישה שמגדירה את המשיכה המינית שלה ככזו. כפלואידית. זה אגב היה בסדרת דוקו בנטפליקס בשם ״נוצצות״ עם ריס ווית’רספון (Shine On with Reese) אהובתי שלצערי ירדה מנטפליקס.

מעולם לא שמעתי מישהי שמגדירה את המשיכה המינית שלה כנזילה, משתנה, בלתי ניתנת להגדרה.

סיפור החיים של אותה אישה (גלנון דויל מלטון) הוא ממש ממש אחר מהסיפור שלי. היא סופרת מצליחה ואפילו מצאתי כאן סרטון קצר איתה שבו היא מספרת חלק ממנו:

אז אני וגלנון זהות מבחינת ההגדרה של המשיכה המינית שלנו. אגב הסיפור שלי, אפילו יותר מיוחד מההגדרה של המשיכה המינית שלי (על כך בספר שאני כותבת, אה אני עוד קצת כמו גלנון). בנתיים הספר שלי עוד #באמצע לקרות. מבטיחה לעדכן כשאפשר יהיה לקרוא אותו.

עבורי זו הייתה תגלית של ממש, כי שמעתי מגיל צעיר את המושגים:

לסבית (לא צריך סוגריים, נכון?)

ביסקסואליות (משיכה לגברים ולנשים)

פנסקסואליות (משיכה לכל המגדרים)

ואף אחת לא הרגישה לי מדויקת.

מאוחר יותר שמעתי גם את ההגדרה: א-מיניות (ספקטרום רחב שנע בין חוסר רצון לקיים כל קשר רומנטי ומיני, לבין רצון ברמות משתנות לקשרים מיניים או רומנטיים. מומלץ לקרוא ולהבין עוד בנושא כי גם זה מורכב בפני עצמו).

ועדיין… כלום. עבורי.

זה הזמן להגיד שאיזה כיף שכל אחת מההגדרות האלה נותנת בית, תמיכה, הבנה ומובנות להמון א.נשים.

אז.. נחזור אליי, אף אחת מההגדרות לא הייתה לי בית.

והנה בשנייה אחת, ועוד כמה אחריה, שהאישה בסדרה סיפרה את סיפור חייה- פתאום הבנתי הכל. כי אמנם אני לא נשואה, ואין לי ילדים, אבל היכולת להכיר את כל ההגדרות החשובות האלה ולדעת שעבורי ההגדרה הכי חשובה היא:

שאף אחת מהן לא מגדירה אותי בצורה מדוייקת- זה היה משנה חיים.

כי הבנתי שזה בסדר. שאני בסדר. כי זה קיים, כי זו חוויה של עוד א.נשים.

כל אחת מההגדרות שציינתי מגדירה חלק בי.

המשיכה המינית שלי נעה בין כל הבתים היפים האלה. היא מרחפת לה ביניהם. לקחו חודשים ואולי שנים בודדות מהרגע שנחשפתי למילה הזו- שהבנתי פתאום שאני לא פגומה.

בום.

אני לא צריכה להתאים את עצמי לשום הגדרה, לשום ציפייה חברתית. אני ככה כמו שאני- שלמה. שלמה עם התנועה בתוכי. שלמה עם חוסר הוודאות שבתוכה (וואי כמה קשה לנו עם חוסר וודאותתת). שלמה עם הפראיות שבי שלא יכולה להיות מאולפת.

כמו סוס פרא שרוצה לרוץ במרחב ובני האדם מנסים לכלוא אותו בחווה, בתאים בחווה. אולי נחמד לו מידי פעם לבוא לאכול שם, להסתתר מהגשם- אבל הוא רוצה להיות חופשי.

כי הוא סוס. פרא. זה היופי והעוצמה שלו, זה הטבע שלו, זה מה שנעים ומתאים לו.

הדימוי ממש מזכיר לי את הסרט “סוס פרא” ומי שלא ראה/ראתה- מומלץ בחום.

אז למה חשוב לפרסם את זה? לצעוק את זה בגאווה?

כי כן, אני חלק מהקהילה הגאה (שחבריה אגב, לא תמיד יודעיםות ומביניםות אותי ואת ההגדרה שלי את עצמי. במיוחד בארץ (בארה”ב זה שיח אחר לגמרי..).

כן, ה״מובנות״ הזו שאני גיליתי, רק בגיל 26, יכולה להיות מפתח לבריאות פיזית ונפשית של הרבה א.נשים.

מזכירה לכםן שהיא חלק מהקוהרנטיות שנחקרה ונמצאה כמשפיעה על הבריאות הפיזית והנפשית שלנו.

אם אפילו מישהו/י אחת או אחד שיקבלו רגע שם והסבר למה שהםן מרגישיםות בפנים- זה ענקקקק. זה עולם ומלואו.

אז בבקשה, שתפו את הפוסט הזה, כדי שיגיע לכמה שיותר א.נשים ובדרך הזו יעזור (אולי) לשפר את בריאותם הנפשית והפיזית של מי שלא מביניםות את עצמםן.

אל דאגה- משיכה מינית אינה מדבקת- וזה בדוק מחקרית.

אז אין ממה לחשוש להפיץ מילים הסברים ופוסטים מהסוג הזה.

ואם אתםן מטפליםות, בבקשה העשירו את הידע שלכםן על הקהילה הגאה, על שלל גווניה. גם על הפלואידיםות שבתוכה.

איננו פגומיםות. לא צריך בכוח להכניס אותנו לקופסה שמסתדרת לכםן נחמד בראש.

דווקא בימים בהםן השלטון שלנו פחות סובלני לשונה, למיוחד והמיעוט המתוק שבתוכנו- בנו הכוח להיות האור, החיבוק והחמלה, אחד.ת כלפי השני.ה.

תודה לכםן על תשומת הלב וההקשבה, האנרגיות האלה מגיעות עד אליי וכבר מחממות לי את הלב.