על המאמר הזה ישבתי כמה שעות בלי לזוז מהכיסא. משהו מתוכי צעק. יש כאן וידויים שלא יצאו ממני במשך 26 שנותיי.
מוכנים?
במשך כל חיי שנאתי את מה שראיתי במראה. אף פעם לא הייתי מרוצה, לא משנה כמה ניסיתי. מעולם לא הייתי ילדה חריגה מבחינת המראה החיצוני שלי, ועדיין הרגשתי צורך עז להתחבא. הרגשתי לא מספיק. לא מספיק רזה, לא מספיק יפה, לא מספיק שזופה, לא מספיק חלקה ועוד עוד…
לפני שנתיים נחשפתי אל תנועת bodypositive# באינסטגרם. התנועה התחילה מנשים אמיצות שהחלו לחשוף איך הגוף שלהן נראה באמת. בלי פילטרים, בלי פוטושופ, בלי פוזות של בטן שאובה פנימה חזק.
בעקבות התנועה המדהימה זאת, התחלתי לצאת למסע מרגש ואמיץ. מסע שמאפשר לי היום, יותר מאי פעם, לקבל את גופי ואפילו ממש לאהוב אותו.
אולי גם אתם נחשפתם לאחרונה לשינוי. חברות האופנה בארץ, לא יכלו להישאר אדישות לשינוי שהתנועה מחוללת בעולם והחלו לשלב מגוון רחב יותר של נשים בפרסומות שלהן:
גם בתוך החופש, יש נושא אחד שנשאר טאבו. הדיבור עליו בעולם כבר הרבה יותר נפוץ ובארץ שלנו- כולם מפחדים ממנו…
אני מזמינה אתכם לצפות בפרסומת שמביטה לפחד הזה בעיניים (הפרסומת אגב, יצאה כבר בשנת 2018, בחו"ל כמובן):
נו, איך היה? מה עלה במהלך הצפייה?
אני אספר מה עלה בי, ברשותכם. עלתה בי מחשבה, כמה אנחנו מזדעזעים לראות במדיה נשים עם שיער גוף. כן כן, גם אני. גם היום!
"העולם מעמיד פנים שהשיער הזה לא קיים" נכתב שם באדום על גבי ורוד, "אבל הוא קיים. בדקנו."
מדהים! כמה מצחיק- ככה נכון ומדויק.
זה מרגיש שאידיאל היופי משתנה בקצב מסחרר ומפנה מקום, כל פעם לעוד פלח באוכלוסיה. הכל משתחרר ונפתח- עד שיער גוף. פה מדובר ב"ניקיון ואסתטיקה", לא?
שמעתי את צירוף המילים הזה לא פעם כשמדובר בבחירה לא להסיר שיער גוף. אולי כי אנחנו חיים במדינה חמה מאוד, בה מזיעים ברוב ימות השנה ואולי זה מגיע ממקום אחר.
אבל, האם יש לנו בכלל בחירה במציאות של ישראל 2021?
נשים יכולות לבחור לא להסיר שיער בבית השחי, ברגליים? האם הן יאלצו לשלם מחיר של החרמה חברתית, נידוי, השפלות, הערות או אפילו מבטים נגעלים?
בואו נצלול לרגע ליחסים אינטימיים. מקום בו אנחנו גם ככה פגיעים, חשופים ולרוב חסרי בטחון בגופנו הערום. איך אז, יכול להיות לנו חופש לבחור אחרת ממה שאנחנו רואים ורואות בסרטים, בסדרות וגם בפורנו? איך גברים וגם נערים יכולים לא להיגעל, אם הם נתקלים לראשונה בחייהם בשיער גוף נשי?
כמה מילה אחת, יכולה לערער ולפצוע נפש של נערות ונערים מתבגרים, כשהיא "מסמנת" להם שהם "לא מספיק". מילה קטנה שמבהירה לנערות שהן צריכות להשתנות, להסיר, להוריד, לצמצם, כדי להיות טובות וראויות. אגב, מילה קטנה יכולה להיאמר, גם אל נערות ונשים שבוחרות להסיר את כל שיער גופן! פתאום מתגלה לה שיערה אחת או שתיים שנשכחו מאחור ועכשיו חייבים להסתיר אותן- רק שלא יראו. כמה בושה עוטפת אותנו…
בואו נצפה בפרסומת נוספת של חברת BILLIE שאתגרה אפילו יותר, גם אותי:
בכנות, אני לא מצליחה לדמיין את עצמי הולכת ככה בחוף הים.
רוצים לשמוע סוד? ממש לא בא לי להוריד שיער במפשעות. הנה כתבתי את זה שחור על גבי לבן. באמת. למה? העור שלי ממש רגיש, גילוח מייצר לי פצעים בעור, לייזר עושה לי דלקות תת עוריות ובכלל- לי באופן אישי, זה לא מפריע. אם הייתי יכולה לכבות את הפחד שלי וחוסר הרצון להתמודד עם תגובות מזועזעות מהסביבה שלי בהקשר הזה- כנראה שלא הייתה לי התלבטות.
אבל, כולנו יצורים חברתיים וכולנו בסוף רוצים להרגיש אהובים ושייכים.
איפה עובר הגבול?
עד איפה ניתן לאידיאל היופי להכתיב לנו בחירות יומיומיות שקשורות לגופנו?
הרשו לי לצטט את דודה שלי לפני כעשור וחצי, כשסיפרתי לה שהתחלתי להסיר שיער: "עמיתוש, כשהייתי בגילך כל היום התעסקתי בשיער שלי! הורדתי בשפם- צמח לי בגבות. הורדתי בגבות – צמח לי ברגליים. הורדתי ברגליים – צמח לי בשחי. הורדתי בשחי- צמח במפשעות. הורדתי במפשעות – צמח לי שוב בשפם. כל היום התעסקתי לרדוף אחרי השיערות שלי!"
מעייף לרדוף כל הזמן אחרי הזנב (השעיר) של עצמנו, לא?
וגם, מי קבע מה יפה? מי קבע מה אסתטי?
מי קבע ששיער גוף הוא "מלוכלך"?
הרי מישהו קבע את זה, ומאז כולנו הולכים איתו. הרעיון הזה מושרש בנו כל כך חזק ואף אחד לא צועק "המלך עירום!" אף אחד לא צועק את מה שהפרסומת הזאת צעקה לי במוח: יש לכולנו שיער שצומח על הגוף- והעולם ממשיך להעמיד פנים שהוא לא קיים!
מה היה קורה אם היינו גדלים לתוך עולם בו אלו היו הפרסומות? מה היה קורה אם הדמויות הנערצות בסרטים ובטלויזיה היו משקפות לנו מגוון בחירות של נשים וגברים? מגוון של א.נשים שבוחרים להסיר/לא להסיר שיער באיזורים שונים.
האם גם אז היינו בוחרים להסיר את השיער בכל חלקה טובה בגופנו?
אז, עד שתהיה התעוררות של המדיה גם לנושא החשוב הזה, אני קוראת לנו, לי ולכם, לייצר חופש קטן במחשבה. חופש שיהיה לכל אישה וגבר (ומי שבניהם) לבחור מה להסיר, איך וכמה.
אז אולי לא מחר, אבל יבוא יום שפרסומות כאלה יהיו משודרות בטלויזיה, אני מאמינה בכך בכל ליבי. בינתיים אפשר לצפות בה, להראות אותה לילדים ולילדות שלנו, לחברים ולחברות שלנו, ולתת להם לשטוף את העיניים במגוון.
מגוון מייצר חופש, וחופש מייצר הרבה מקום לאהבה וקבלה. אהבה וקבלה לנו ולסובבים אותנו.
האם זה לא כל מה שאנחנו מבקשים?
אם גם את או אתה, מרגישים שאתם זקוקים לתמיכה באמצע המסע שלכםן להיות הכי אתםן שבעולם- אני כאן.
אם התחברת לטקסט הזה, אולי יש בך קריאה פנימית לעוד. אני מזמינה אותך להצטרף לסדנה הקרובה שלי בזום ב18.01.22 בשעה 19:00. בסדנה היחידה שמשלבת הגשמת חלומות עם דימוי גוף ודימוי עצמי חיובי.
אם את או אתה, כבר נמצאים בתהליך ובמסע לדימוי גוף חיובי יותר ויש לך צורך במוצר שיתמוך בך ויחזק אותך- מראת באמצע נועדה בדיוק בשבילך:
